גזר דין בתיק ת"פ 8134-01-12

         הרקע

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום וללא ניהול הוכחות בעבירות של איסור נהיגה ללא רישיון נהיגה, חובת פוליסת ביטוח, הסעת נוסעים מעל המותר, הסעת נוסעים ללא חגורות בטיחות, והסעה שלא כדין בנסיבות מחמירות, בכך שביום 1.1.12בשעה 13:10, הוא נהג באוטובוס זעיר, בצבע לבן, תוצאת חברת פורד, מ"ר 9531914, מתחנת הדלק שבכניסה לישוב צור הדסה, על כביש 386 בואכה צומת כרם בכניסה לירושלים, ללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח, ברכב המיועד להסעת 8 נוסעים מלבד הנהג, בו הסיע 20 אנשים, כשחלקם ישובים על ספסלים וחלקם על רצפת הרכב, לא קשורים בחגורות בטיחות כנדרש, בנסיבות אלה הוא נהג ברכב בדרך נמהרת או רשלנית, שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, כש-19 מבין 20 הנוסעים הינם תושבי הרשות הפלסטינית, שאינם בעלי היתרי כניסה או שהייה או עבודה בישראל (ע"פי הטבלה שבכתב האישום).

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

2.      הנאשם יליד 88 ולו 5 הרשעות קודמות, בעבירות ביטחון חמורות ביותר, בכללן הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום למוות, הפרות הוראות חוקיות, עבירות ייצור, ייבוא וייצוא נשק וקשירת קשר לעשות פשע, בגינן הוא נדון ל-15 חודשי מאסר, והרשעה נוספת בעבירות זהות לאלה שבתיק דנן, בגינן הוא נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל ו-3 חודשי מאסר על תנאי בר הפעלה. חרף זאת, לא רק שהוא לא נזהר במעשיו, אלא ביצע אותם פעם נוספת ובנסיבות מחמירות, בהכניסו 19 שוהים בלתי חוקיים לרכב, שלושה מהם בעלי רישום פלילי בעבירות ביטחון חמורות מאוד לרבות השלכות בקבוקי תבערה, יידויי אבנים וגרימת מוות בכוונה תחילה. טענת הנאשם בדבר אי ידיעת הרישום הפלילי שלהם, אינה רלוונטית, שכן אין החוק דורש זאת, אלא את דורש את אישור שהייתם בישראל, מתוך כוונה למנוע כניסת אנשים מסוכנים, אך בענייננו אף לא ניתן לטעון כי מדובר באנשים הגונים וישרים, אלא בעלי פוטנציאל מסוכן. בנוסף הנאשף הכניס 19 שב"חים לרכב המיועד ל-8 נוסעים בלבד, נהג  ללא רישיון נהיגה או ביטוח, כשהוא מסכן את ציבור הנהגים בכביש ואת חיי הנוסעים עמו, מה עוד שחלקם ישבו על רצפת הרכב.

3.      מתסקיר שירות המבחן, המתאר את מסכת חייו הקשה של הנאשם, עולה אחריותו החלקית בלבד למעשיו, וגם החרטה שהנאשם הביע - הינה מס שפתיים ואינה אמיתית, שכן הוא כבר ביצע בעבר מעשים ועבירות אלו, ריצה בגינם מאסר, ולכן לא מדובר במעידה חד פעמית.

4.      לאור האמור עותרת המאשימה כי ביהמ"ש לא יקבל את המלצת שירות המבחן, אלא יטיל על הנאשם מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי ופסילת רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

5.      הרישום הפלילי של הנאשם המדבר על ייצור וייבוא נשק ושייך להסתבכותו בגיל 14 בעבירות של זריקת אבנים ובקבוקי תבערה, בהרשעה הכוללת צירוף מספר תיקים, כשהנאשם היה כבן 16 שנים והודה במעשים ובעבירות שונות במפלג המיעוטים, מתוך ייאוש מהחיים, שכן עובדה שבשני המקרים הוא זוכה בבית המשפט המחוזי, שהשתכנע שהמקרה לא היה ולא נברא. לכן לא מדובר בעבריין מועד ומסוכן. הנאשם צעיר כבן 23, אינו יודע מי אמו, האם היא נפטרה וממה. מצעירותו בילה שנים במנזרים ופנימיות, ללא דמות שתמכה בו, עד שסבתו שהייתה כבר מבוגרת התנדבה ואימצה אותו. כיום היא בת 76  ומצבה הרפואי בעייתי. נסיון הנאשם לשקם עצמו לאחר מאסרו הקודם לא צלח, לאור עברו הפלילי המקשה עליו במציאת עבודה. הוא אף רצה להתחתן, אך משפחת חברתו נידתה אותו לאור עברו.

6.      לאור נסיבות הקשות של הנאשם, מצב בריאות סבתו, הסובלת מסכרת, נמצאת באשפוז יום, עם אפשרות לקטיעת רגלה, ורק הנאשם יכול לטפל בה, ולאור גילו  הצעיר של הנאשם והסיכוי כי יתקן דרכיו, עותר הסניגור כי ביהמ"ש ימנע מהטלת עונש מאסר על הנאשם.

דיון

7.      הנאשם ביצע מספר עבירות שחומרתן המצטברת, מלמדת על סיכון גבוה, במיוחד נוכח הרשעתו  הקודמת ב-4/11 בעבירות דומות, בגינה נדון ל-4 חודשי מאסר בפועל ו-3 חודשי מאסר על תנאי. חרף זאת וחרף המאסר על תנאי בר ההפעלה התלוי נגדו, תוך כשנה ו-3 חודשים, הוא חזר לסורו וביצע בענייננו את אותן עבירות ממש, והפעם בנסיבות מחמירות, כשהכניס לרכב 19 שוהים בלתי חוקיים. חומרת מעשיו אכן עולה גם מעברם הבטחוני המסוכן של 3 מהם, בעבירות ביטחון חמורות מאוד לרבות השלכות בקבוקי תבערה, יידויי אבנים וגרימת מוות בכוונה תחילה, והכנסתם לישראל, כשהנאשם לא עשה המוטל עליו ולא בדק את אישור שהייתם של הנוסעים. בכך לקח על עצמו סיכון רב לתושבי מדינת ישראל, כמו גם בהעמסת נוסעים כה רבים מעבר למותר, והושבתם על רצפת הרכב ללא חגורות בטיחות, בסכנו את חיי המשתמשים בדרך ואת חיי נוסעי רכבו.

8.      מכל האמור לעיל עולה כי מהנאשם נשקף סיכון רב, וכי הוא לא הפנים כלל את חומרת מעשיו ולא הפיק את הלקח מהם, חרף 2 מאסרים על תנאי התלויים נגדו, אלא ממשיך לסכן את הציבור בעבירות חמורות.

9.      אמנם מתסקיר שירות המבחן, עולה מסכת חייו הקשים של הנאשם, העזובה והחסך הרגשי והחינוכי מהם סבל לאורך חייו, ודיכדוכו הנפשי היום, אך מנגד עולה גם חוסר שיתוף הפעולה מצידו עם שירות המבחן כבר בהרשעתו הקודמת, התמכרותו הקשה לאלכוהול תוך שימוש יומי מגיל 15, תוך העמקת השימוש והצריכה ככל שבעיותיו הרגשיות גדלו, ניתוק קשריו עם קרוביו, שהיו בעורכיו בעת שביקש להינשא, וגם עלתה לאחרונה פליטתו מהקבוצה הטיפולית בה שולב במהלך מעצרו, לאחר שפגע בעצמו. כן עולה נטילתו אחריות חלקית בלבד למעשיו. שירות המבחן מעריך את קשייו לשאת באחריות להתנהלותו, כמבטאת חוסר הגבולות וחוסר משמעת עצמית, כי חוסר מודעותו להשלכות מעשיו ומצבו האישי, הביאוהו למעורבות בעבירות, והמליץ כי אם ביהמ"ש יראה לנכון להטיל עליו עונש מאסר, בפועל, אזי לא יטילו לתקופה ממושכת כדי לצמצם את חשיפתו לאווירה השלילית בבית הסוהר. כן המליץ על הפנייתו לגורמי טיפול בשב"ס לאור מצבו הנפשי הירוד וחשיבות חידוש הקשר והמעקב עמו.

10.    לאחר ששקלתי את השיקולים הצריכים לעניין, בשים לב לטענות הצדדים, לתסקיר שירות המבחן ונסיבות חיי הנאשם מחד, אך מנגד לצורך בהרתעה נוכח שובו לסורו תוך זמן קצר, ובהתחשב במכלול נסיבות המקרה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

         א.         מאסר לתקופה של 8 חודשים במיינם יחל מיום מעצרו - 1.1.12.

ב.         אני מפעילה את 3 חודשי המאסר על תנאי התלויים נגד הנאשם בת.פ. 26129-10-10 בימ"ש השלום בירושלים, שניים מהם במצטבר לעונש המאסר שגזרתי עליו, וחודש אחד בחופף לו. סה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר ממש.

ג.          מאסר על תנאי לתקופה של 7 חודשים, והנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, על כל עבירה בה הורשע בפניי.

ד.         שלילת/ איסור הוצאת רשיון הנהיגה לנאשם למשך 12 חודשים, מיום שחרורו מהכלא.

ה.         שלילת רשיון הנהיגה של הנאשם על תנאי למשך 12 חודשים, והנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרור מהכלא, כל עבירה על כל עבירה בה הורשע בפניי.